נכתב ע״י אושר -פסיכותרפיסט טנטרי לגברים
כמה פחד יש בעולם, כמה חוקים שמכוונים לנו את הדרך יום יום. כל כך הרבה אנשים טועים, אבודים במדבר החיים, חלקם ביערות, מחפשים את האור, את הדרך הטובה; היהודים קבלו משה - מורה דרך שקיבל תורה עבורם, זאת בתמורת שיכנסו לארץ ישראל וכך יזכו בישועת החורין, בין החוקים חוק נוסף שהפך את עולמם של כמה גברים לגיהנום וייסורים:
וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא יח, כב).
ועונשו מצויין בהמשך:
"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ, יג).
יהודים (ונוצרים) מבוססים על בדיוק אותה הלכה של איסור משכב זכר:
״וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא״ (לא שונתה בברית החדשה מטעמי בושה כנראה)
המציאות הישראלית עברה שינוי מדהים מבחינה תודעתית רוחנית דתית. לאחר אלפיים שנות גלות, בהם יהודים חיו במדינות העולם שומרים בהדיקות על מסורתם והרגלם, (בית יהודי בתימן נראה בדיוק כמו בית יהודי בקולומביה).
אך מנגד ההתבוללות לא עזרה מאד ליהודים המתבוללים בעיני היטלר, הפרצוף היהודי (המוח היהודי) הוא המכנה המשותף לחובשי הכיפות וגם אלו שלא. במילים אחרות: דתי או חילוני, שומר מצוות או כופר- יהודי הוא! סופו בעיני היטלר היה גזר דין מוות!
היהודים שבנו את ישראל (ואת תל אביב - העיר העברית הראשונה) היו בעיקר צעירים מאירופה (גרמניה, פולין ורוסיה) בסביבות ב 1915 שאינם דתיים- חילוניים גמורים!
נראה שהחלום הישראלי (ציוני- לא דתי) על הקמת ארץ יהודית, התיישבות עם ישראל בארצו גם ללא קיום תורה ומצוות הוא ההצלחה של התנועה שהחלה בזמנו והביאנו עד הלום גאים ומתקדמים בכחול לבן.
תכלית יציאת מצריים היתה לגאול את בני יעקב(ישראל) לאחר כמעט 500 שנה של עבדות למלך אגואיסט ותרבותו עובדת האלילים.
מהות יציאת מצריים וההליכה במדבר היתה לשם חיזוק האמונה ״ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך וכל מאודך״ ולאחר 40 שנה של סגירת חשבון עד מוות כל דור חטא״ עגל הזהב״ להכנס לירוש (לכבוש) את הארץ המובטחת בה חיו עמים רבים (החיתי, הפריזי, הכנעני, היבוסי והחיוי) אותם קבלו אישור להרוג, לשרוף ולהשחית ולהשיישב על בתיהם.
בספר שמות בני ישראל מסופר שבני ישראל מקבלים את לוחות הברית וכך מדגישים את האהבה לאלוהי ישראל, כיבודו ושמירת השבת. בזה כביכול התקבלה התורה.
על פי הכתוב משה בילה 40 יום בהר סיני שם קבל גם את התורה בכתב ובעל פה (כאדם המגיע לתובנות בהתבודדות על ההר).
עיקר פירוט החוקים וההלכות שקיבל מוסברים בספר ויקרא ובינהם:
״וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא״ (ויקרא יח, כב)… "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ, יג).
החוקים המועברים לעם מאויימים בגזר דין מוות .. בעיקר סכילה ונידוי!
משכב זכר- ״עבודת פעור״ ועבודה זרה במצריים, מואב ומידיין
עם ישראל רצה להתקדש ולהיות שונה משאר העמים שעובדים אלילים שונים (עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים)
עם ישראל במסעו במדבר עבר דרך עמים רבים שהיו בעלי הרגלים פולחניים פולותיאסטיות (ריבוי אלילים) שנגדו את תפיסת היהדות שעורר בהם משה. שאר העמים היו נוהגים לעשות משכב זכר כשם שנהג בטקסים ששרתו את עבודת פולחנם (עבודת פעור גם מוזכרת במידיין כך היו מפתות בנות מידיין היפות את גברי ישראל ועושות איתם עבודת פעור. הפירוש שהיו נוהגים לגלות את צואתם יחד, ולאחר מכן לשכב)
האם איסור משכב זכר תקף?
משה אמר לבני ישראל שגבר שישכב עם זכר אחר ביחסי מין אנאלים (כמשכב אישה) דין שניהם הוא מוות.
איננו מכירים היטב את התרבות הפגנית והרגליה בתרבות ההיא, יתכן מאד שהיא אכן היתה מעשה תואבה אמיתי, אך חשוב לזכור שהיא נעשתה בעיקר מסיבות של פולחן דתי.
התרבות הפגנית היתה גם מקריבה קרבן של בני אדם למען אליהם, וקיום יחסי המין בין הזכרים היה מאפשר קורבנות מסוג אחר. יתכן מאד שמדובר בהשפלת האחר ולא מעשה אהבים בין שני גברים שנמשכים זה לזה.
משכב זכר, כמו שימוש במיסטיקה, מכשפות ואלילים היה מגונה ותחת מאבק מול היהדות המאמינה באל אחד. אלוהי ישראל!
חוקי חמורבי מול חוקי ישראל
חמורבי היה מלך בבל, לפני 5500 שנה, (1500 שנה לפני יציאת בני ישראל ממצריים), חלק מחוקי חמורבי נמצאו באסטלת אבן שחוקיו חצובים באבן בשפה האכדית (זוהי שפת יתדות- הרשמית בבבל)
חוקי חמורבי נחקקו מאות שנים לפני שניתנה התורה על פי הכרונולוגיה המקראית, וכאלף שנים לפני שנכתבה לפי מבקרי המקרא. חוקרים רבים עמדו על הדמיון הניכר בין חוקי התורה לחוקי חמורבי, הן מבחינת תכנם ולעתים אף מבחינת לשונם. להלן כמה דוגמאות, הממחישות דמיון זה:
עדות שקר
חמורבי: אם יצא איש אל עדות סרה במשפט, ואת אשר אמר לא הוכיח, אם הדין ההוא דין מוות, האיש ההוא יומת: אם יצא אל עדות השעורה או הכסף, את עונש הדין ההוא יישא: (חוקים 4-3)
תורה: כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו: (ספר דברים, פרק י"ט, פסוקיםט"ז-י"ט)
| ||
חטיפה
חמורבי: אם גנב איש את בנו הקטן של רעהו - יומת: (חוק 14)
| ||
ניאוף
חמורבי: אם אשת איש נתפסה במשכב עם איש אחר, יתפסו את שניהם ואל המים ישליכום (חוק 129)
| ||
הדמיון בין חוקי חמורבי לחוקי התורה , הוביל כמה מן החוקרים לטעון להשפעה ישירה של חוקי חמורבי על חוקי התורה. אך טענה זו, שהייתה מקובלת מאוד עם גילוי החוקים, אינה רווחת עוד בספרות המחקר. השינוי בעמדת החוקרים נבע הן מן הקושי להוכיח השפעה ספרותית ישירה, הן מגילויים של קובצי חוק אחרים מאזור מסופוטמיה, המקיימים אף הם זיקות לחוקי התורה.
חרף הדמיון, קיימים גם הבדלים ניכרים בין קובצי החוק, וברי כי הם משקפים מציאות חברתית שונה, ולעתים אף עקרונות מוסריים נבדלים. אחד ההבדלים העקרוניים בין חוקי חמורבי לחוקי התורה נעוץ בתחומי העיסוק של כל אחד מקבצי החוק. אף כי שני הקודקסים מבססים את סמכות החוק על מקורו השמימי, הרי שחוקי חמורבי מתמקדים בהסדרת היחסים שבין אדם לחברו, ואילו חוקי התורה עוסקים בהרחבה גם בכללי הפולחן וביחסים שבין האדם לאלוהים (או בניסוח ארכאי: "בין אדם למקום").
הבדל בולט נוסף הוא השימוש הנרחב שנעשה בחוקי חמורבי בענישה גופנית ובעונש מוות. מקרים מסוימים של גנבה וגזל כרוכים בחוקי חמורבי בעונש מוות, ואילו התורה, בדומה לחוקי אשנונה, נמנעת מהטלת דין מוות על עבירות ממון.
דוגמה המיטיבה להמחיש הן את הדמיון הן את ההבדל בין שתי מערכות החוק, הם חוקי "מידה כנגד מידה". החוק המקראי קובע:
בדומה לכך קובעים חוקי חמורבי:
אם השחית איש את עין רעהו – את עינו ישחיתו (חוק 196).
אם שיבר את עצם רעהו, את עצמו ישברו (חוק 197).
אם הכה איש את שן רעהו, את שִׁנּוֹ יכו (חוק 201).
| ||
ואולם, חוקי חמורבי כוללים אבחנות מעמדיות שאינן קיימות בתורה:
אם השחית את עינו של בן המעמד הנמוך או שיבר את עצמו של בן המעמד הנמוך, ישלם מנה אחד כסף (חוק 198).
|
שיתוף אישי:
ימים כלילות בכיתי על מר גורלי, בגיל 5 ידעתי שאני נמשך לבני מיני, גם בלי לשמוע מעולם מה אסור ומה מותר, ידעתי שאני מתבייש במחשבותיי שרוצות מגע עם בן מיני (בן גילי בראשית חיי)
חשתי אבוד, לא שייך, מוזר, מנסה להסתיר בחיוך נעים את המחשבות ה״מלוכלכות״ שלי על ילד אחר שיחבק אותי, יתן לי יד, ינשק אותי על הלחי ויגיד לי ״אני אוהב אותך״. כמה מביש נכון…
דברתי לאלוהים מגיל 8, תפילות אישיות של ילד מול אלוהיו, מתחנן שאיני רוצה להיות הומו, שאני רוצה להיות כמו כולם, להתחתן ולהביא ילדים.
קיוויתי מאד שתפילותיי יענו עד גיל 18 אז אהיה מחוייב להראות תוצאות לחברה ולמשפחה.
זה לא קרה!
מעולם לא הצלחתי להיות מקובל חברתית אך המצב השתנה לאחר הצבא שכוחי כבר לא נמדד בכישורי הכדורגל או המכות בשכונה, אלא יותר הידע, העזה וניסיון, הנחישות והדרך שבחרתי להצלחה בחיים.
הצלחתי להסתיר את משיכתי לגברים עד גיל 27, אז הרגשתי שהחיים מתפצלים לשניים: להתקפת לב בגיל 31 או לגיהנום שעלול להפוך לגן עדן.
אני בחרתי בסיכוי הקלוש לחוות גן עדן על אדמות.. (כי זה עדיף על למות בגיל 31)
בין עליות וירידות, בין חשש מ״משכב הזכר״ זה המיועד לסיכול ומוות, לבין בילוי משותף עם בני עמי בתל אביב בעלי משיכה דומה, ובין מעשה אהבים עם בן זוגי גיליתי את התשובה לכל החוקים והאיומים שלא תתקבל על הדעת אחרת.
איסור משכב זכר - לגברים סטרייטים
אנו יצורים מיניים חובבי מגע וחושניות, אך בתוך כל זה אנו גם יצוריים חייתיים, מלאי זימה וניאוף.
ישנה נטייה לחשוב שגברים בבתי הכלא נוהגים לזיין אחרים אנאלית כדי להביא עצמם לסיפוק מיני (ואין להם די באוננות, אלא בניצול האחר והשפלתו לסיפוק הנאתו).
במזרח הקדום, כפי שראינו עוד מתקופת בבל (חמורבי) פני החברה משתנים כל הזמן, חוקים נכתבו והותאמו לתרבות והאמונה הרוחנית של בני האדם בתקופות שונות.
ישנם סיפורים רבים על בדואים שמזיינים כבשים במרעה כדי להביא עצמם לסיפוק מעצם סירוס נשיהם ואיסור משכב אישה באופן יומיומי. כמותם, מרוקאיםמוסלמים בוחרים לקיים יחסי מין עם גברים מסיבות דומות של ״אי נגישות לסקס עם אשה״ לפני הנישואין. (בתרבות זו אשה חייבת להנשא בתולה, ולא דינה מוות)
שני בתי המקדש נחרבו על גילוי עריות, שנאת חיים ושפיכות דמים
אוהבים אקשן, דם רציחות, גדיעת ראשים?
קראו את התנך. אחת הטלנובלות המצליחות של ההיסטוריה.
לאחר סיום ספר דברים בו בני ישראל נכנסים לא״י, תופס יהושוע בן נון את המשמר ומתחיל בכיסוח ראשים של עמים חפים מפשע שחיו בארץ כנען.
מרגע הכניסה לארץ ישראל בניצוחו של יהושוע, שופטים שונים עד המלכת המלך שאול ולאחריו דוד המלחמות בארץ ישראל לא פסקו, בינהם מלחמות אחים על בסיס קנאה ואגו (ישראל בהנהגת שאול מול יהודה בהנהגת דוד)
בתרבות ההיא גברים ונשים קיימו יחסי מין עם אחותם והוריהם (אמנון, בנו של דוד המלך, אנס את תמר אחותו היפה והבתולה, כתוצאה מכך אבשלום רצח את אמנון אחיו, ולאחר מכן מרד באביו דוד)
דוד המלך לקח) לעצמו את בת שבע (אשתו של אוריה), לקח את אביגיל (אשתו של נבל), עשה מה שהוא רוצה על רקע אמונתו ואהבתו לאלוהי ישראל. (״אל תחמד את אשת רעך״?)
עובדות אלו מביאות אותנו לחשוב שתכלית האמונה היהודית היא:
״ואהבת לרעך כמוך״
אך בתרבות המקראית כנראה הספיק בעיקר קיום
״ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבביך וכל נפשיך״
״ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבביך וכל נפשיך״
דוד הצליח בקרבות מאז כיסוח גליית כיוון שאמונתו היתה איתו, הוא לא פחד, והסכים להעיז כמו נער ג'ינג'י אמיתי!
איסור משכב זכר- מותרת לגברים שאוהבים גברים
אנחנו יהודים שמאמינים באל אחד ! (אין עוד מלבדו)
לא עושים עבודת פעור כימי קדם כמו תרבויות המזרח הקדום.
יש דבר כזה שנקרא הומוסקסואליות! ( זה טבעי )
גבר הומוסקסואל יהודי אינו עושה עבודת אלילים כאשר מנשק ומלטף (באהבה גבר אחר), וגם לא עושה רע לאף אחד (ולא לאלוהי ישראל) כאשר נחדר כאישה (פסיבי) במעשה אהבים של קידוש הגוף, הרוח.
(אלא אם לא מדובר במעשה פולחן רוחני לעבודת אלוהים אחרים)
יתכן כי בעבר קיום יחסי מין אנאלים היו מגועלים בעבודת צואה וזוהמה בכוונה, אך היום קיום יחסי מין בין גברים שאוהבים גברים (ואינם שמנצלים גברים עצם מחסור באיבר מין נשי זמין) עושים עבודת קודש.
אנחנו חיים בעולם אחר, מציאות אחרת, המודעות גבוהה יותר מהתקופה המקראית וגם יותר מלפני 100 שנה.
בחן את עצמך!
האם אתה גונב לפעמים (גם לגנוב נתיב בכביש או זכויות יוצרים זו גניבה הלכתית)?
האם אתה רוצח? (גם להעליב אדם ברבים זה רצח)?
אף אחד מאיתנו (גם לא החרדים ההדוקים ביותר) הוא צדיק גמור, התורה בנויה במסגרת חוקים חברתיים שרבים התאימו לחברה שונה- פרימיטיבית יותר.
נראה שהמודעות לגברים שאוהבים גברים באמת לא היתה קיימת בתקופה ההיסטורית ובאה לרסן בעיקר את הגברים ההטרוסקסואלים, אלו שכן יכולים לקיים יחסי מין עם אשה.
אתה בתהליך חזרה בתשובה - אבל מתייסר מאהבת גברים?
לפני שאתה מייסר או מעניש על עצם המחשבה על גבר אחר (בדיוק כמו שגבר אחר מרגיש בטבעיות כלפי אישה), בדוק עם עצמך כמה מצוות מתרי״ג אתה באמת מצליח לקיים?
לפני שאתה הולך ומסתער על עצמך בסגפנות בלתי נסבלת שתהפוך אותך למסכן יותר מבילדותך, כדאי לך לנסות לראות כמה מצוות אחרות יש לך עוד לעשות שאתה עוד אולי רחוק מקיומן.
אל תתמקד בדבר הכי קשה לך ביותר, כי אולי לעולם לא תוכל לקיימו וכך החטאת את חייך כולם.
״מצווה גדולה להיות בשמחה״!
יאושך מאי יכולתך לקיים את מצוות איסור משכב זכר, תגרום לך לייסורים וחטאים נוספים שאין ברצונך.
יאושך מאי יכולתך לקיים את מצוות איסור משכב זכר, תגרום לך לייסורים וחטאים נוספים שאין ברצונך.
אלוהי ישראל רוצה בלעדיות באהבתך אליו (״לא יהיה לך אלוהים אחרים״)
שנית, אלוהי ישראל בעד אהבה!
אם אתה רוצה להרגיש טוב יותר עם מיניותך (עצמך וזהותך), פשוט חפש אהבה עם גבר אחר ולא רק סטוץ….אבל אם תפתח את התנ״ך תראה שאתה לא לבד, הדורות הראשונים בארץ ישראל ועד שלמה המלך, התקשו בעצמם לשלוט באנרגיה המינית שלהם, נשאו נשים, שכבו עם נשים נשואות ועשו מעשים מגונים עם בני משפחתם.
שים לך - את הערכים הבאים ולך אחר לבך!
אהבה!
שמחה!
אמונה באלוהים שאוהב אותך- לכן, אל תפחד כלל!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה