כשהייתי ילד, נהגתי לאכול כל מה שהתחשק לי.
נהגתי לשתות ליטרים של קוקה קולה,לאכול את כל סוגי הממתקים הצבעוניים והמתוקים שהיו למכולת להציע, לבלוס טונות של צ'יפס, וכל דבר אחר העיקר שיהיה פריך ומטוגן. זה היה עונג עצום מבחינתי, כילד "חופשי" היכול לאכול כל מה שהוא רוצה.
אם נמשיך לתמונה הגדולה של המציאות, עד שנות ה-90 חופי הים היו מלאים במשתזפות ומשתזפים שצרבו את עורם עד כדי כוויות קשות, הם רצו לזכות בחן הגוון הכהה שנתפס כאקזוטי וסקסי בקרב רבים מבני העולם המערבי.
מסות של חולי מלנומה היו צריכים למלאות את בתי החולים ובתי הקברות, כדי שאט אט תחלחל מודעות נזקי השמש בקרב חובבי השיזוף. כמובן שחלקם, העדיפו להמשיך לעצום את עיניהם מהמחקרים והעובדות, ולמכור משפטי רוח ואופטימיות כי הם, זה סיפור אחר, לא יגרם להם שום נזק.
ומה עם מודעות בסקס?
עד אמצע שנות ה-80 הסקס חגג באופן חסר פרופורציה.
אנשים עשו סקס בכל מצב, בכל צורה.
מי בכלל חשב אז על איידס על קונדום או מחלות מין?
אם היה חשק - היה סקס, הוא היה ספונטני, מהנה יותר לדעת רבים. היום כשהמודעות גברה, הסקס הפך לפחות ספונטני, הוא הפך לפנטזית אינטרנט אישית חסרת מעצורים.
לגבי אוננות כפייתית אצל גברים?
לדעתך יש שם מודעות?
כנראה שלא...אבל זה קשור למאמר שלם אחר בנושא טנטרה.
התיכנות האנושי
בני האדם יצורים מתוכנתים.
אין דוגמה טובה יותר מלדמות אותם לרובוטים משוכללים.
הסרט "מטריקס" ממחיש את דימוי זה בצורה מושלמת לטעמי. אמנם ישנה תחושה אצל רבים מאיתנו כי הם חופשיים, ושהם יכולים לבחור בכל שיחפצו, אך צר לי לבשר כי זוהי אשליה שממנה נובעת עיקרה של הדרמה האנושית!
כעדר הולכים בני האדם אחד אחר השני, מבולבלים מעודף אינפורמציה, מפחדים מכישלון, רוצים להיות בעלי סטטוס גבוה יותר, וכדי להצליח ולחוות הגשמה עצמית הם פועלים כ- "קוף אחרי בן אדם" או בעצם כ"עדר כבשים" צייתניות.
תהליך ה"מודעות העצמית" אמנם בתהליך צמיחה עולמי, אך ישנה עדיין דרך ארוכה לעבור, אנשים נמצאים במעין קומה, שטופי מוח היטב כך שלא מסוגלים לחשוב מעבר למוכר.
גברים רבים מממשיכים להתחבט בשקרים ואשליות שהם מוכרים לעצמם, מסתתרים מאחורי סמלי סטטוס גבריים, כוחניים, רכב, בית, כסף.
רוב בני האדם הם אריות! אריות שנולדו בעדר כבשים צייתן.
רובכם מתנהגים ככבשים צייטניות. בעוד הנכם אריות שנולדו לעדר כבשים ותיק.
נראה שמעולם לא גיליתם את עצמכם באמת כדי להתרשם מהמראה השונה והעוצמה הרבה שיש בכם.
נראה שמעולם לא גיליתם את עצמכם באמת כדי להתרשם מהמראה השונה והעוצמה הרבה שיש בכם.
כל שאתם מכירים ומורגלים לראות זה את אלפי הפנים של הכבשים סביבכם.
הכבשה מטבעה היא צייטנית, פחדנית ומבוהלת. מספיק שישמע קול נפץ ממרחקים וכל העדר ילך לכיוון מסויים בלי להבין מה, מי, לאן ומדוע.
האריה הוא אינדיבידואל, הוא חופשי לצוד וללכת לאן שבא לו.
הוא לא צריך עדר כדי להרגיש מוגן או בטוח, הוא יכול להיות שייך ללהקה כפי שאנו שייכים למשפחה או קהילה, אך הוא לא צריך לציית לשום רועה, הוא מכיר את כוחו ויצריו ומסוגל לנהל את עצמו לבד כחלק מהגשמת הוויתו כאריה.
האריה העיוור
איך אריה יוכל להיות מודע לעובדה שאינו כבש?
במשך שנים רבות מחייו הוא חי ומתנהג ככבשה, משהו דרמטי חייב לקרות כדי שאריה זה יתעורר ויהיה מודע לעצמו והוויתו.
עליו להיות מודע לעצם היותו אריה חזק, עוצמתי וחופשי!
יהיה עליו להפנים ולהתעורר שלב אחר שלב אודות הוויתו האמיתית והאותנטית, יהיה עליו להבין כי מראהו הייחודי ומבנה גופו שונים משל כבשה, יכולת מחשבתו שונה, הקרמה שלו אחרת, ובעצם כל אלו מאפשרים לו להיות את מה שהוא כפי שהרגיש בפנים מיום היוולדו אך לא העיז להגיד: אני אחר, יש לי כוח!
אריה המודע להיותו אריה יכול להגשים את עצמו באופן מלא, ויתרה מזו, להיות חופשי ומאושר באמת.
כל שנותר לי לאמר הוא: "התעוררו אריות- חפשו מראות סביבכם כדי לשקף את אישיותכם ויחודיותכם האמיתית"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה