צינור של כסף או מגנט של כסף?

אם היית שואל כל קאוצ'ר מתחיל:
איך לעשות יותר כסף? או "מדוע אני לא מצליח לחסוך יותר"?

סביר להניח שהיה עונה לך סדרה של הצהרות כמו:

"אתה עצלן, הכל בראש שלך, תפשיל שרוולים, תתחיל אפילו לחלק עיתונים ולעבוד במה שיש!
העיקר שתצא מהקוביה ותתחיל להגדיל את העשייה שלך...”

האמת שאין לי התנגדות לדחיפה החיובית והזרקת מוטיבציה זו.

כולנו כאחד עלולים להיקלע למצבי עצלות שונים המונעים מ"פחד לגדול" או מחשש תת מודעי לכישלון.
אנו צריכים מידי פעם "ניעור" כדי להתעורר מה"אפטיות" והשיגרון שהחיים אלופים בלהכניס אותנו.

דמיין לעצמך מה היה קורה אילו כולם היו מתעוררים מחר עם חזון ברור ורשימת מטלות ברורה,פשוט יוצאים מההלם, ומתחילים לפעול בשיא המוטיבציה לקידום העשייה שלהם. כל אחד היה עושה בדיוק את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

הנגר היה מתחיל לשווק את המיטות המתקפלות שלו.

הבנקאי היה מגדיל את מכירותיו כדי לקבל יותר בונוסים.

התופרת הייתה מגדילה את המכפלות שהיא עושה בחודש תוך הגדלת שעות העבודה.

וכך כולם כגון האינסטלטור, השף, הגנן, והמטפל שיאצו.

מה היה קורה אז?

אמנם כולם היו מגדילים את ההכנסות...
אך אני מניח שכמעט לכולם, היה עומד חלום רחוק דומה. "חלום מעמד חברתי" שמוכרים לנו בטלוויזיה ל"חיים טובים”: לנסוע לחופשה אקזוטית ארוכה, לקנות ג'יפ או מכונית חדשה, טלוויזיה ענקית, דירה מעל מיליון ש"ח וכהנה וכהנה.

האושר מתרחק... ככל שמתקרבים אליו

מה קורה לסף האושר שלנו?
אם נבחן לעומק את המצב האוטופי בו כולם מצליחים להגדיל את הכנסותיהם.

האם היה אז אושר נוצר קולקטיבי?

היצר הטבעי של האדם הוא לקבל!
לקבל כמה שיותר במינימום מאמץ!!
אתה מקבל אצבע ורוצה אז את כל היד. 
כבר נאמר לך: "אל תחמוד"!
אבל אתה הולך עם היצר, לא עם המודעות האלוהית.. ושוב מקבל סטירות מהיקום.

אתה מתחיל לזוז, ואתה כבר נהיה רעה, רוצה יותר...

אתה אומר: "למה להסתפק ב10000ש"ח אם אני מצליח יכול להרוויח 15000ש"ח ואולי בעוד מאמץ קטן אפילו 20000 ש"ח..."

 על זה כבר אמרו חכמנו זיכרונם לברכה: “אשרי הוא האיש השמח בחלקו"

אבל רגע! שלא תחשוב שלהתקמצן ולהיות שמח בחלקך אולי לחיות חיי במינימום אפשרי, יהפוך אותך לחופשי ומאושר!

זה עלול לידפוק את היצירה וההתפתחות שלך.
עליך לשנות את הפרספקטיבה שלך, זוהי שינוי אחר, שינוי מודעותי.

המציאות הפיזית היא לא כל כך ורודה... אבל גם לא כל כך שחורה 

גם אם קואצ'רים ישתלטו על העולם, לעולם לא יצליחו להזיז את המוחות העצלים של האנושות לעבר עשייה יצירתית.
ככה זה בטבע לא כולם יכולים להתעורר באותו הזמן, 
לכל אחד הקצב שלו!

ולכן אנשים צריכים לעבור דרך חוויות שונות, של חוסר או שפע, יתרון או חיסרון.

מה בתכלס?

בתכלס הכסף הוא אנרגיה לכל דבר.

דמיין אותו למים.

כמו לכל נוזל בטבע, נוזל זורם רק דרך מעברים שהוא יכול לזרום בהם ללא מאמץ.

אם יש סלע או כל חסימה אחרת בדרך, הנוזל ימצא במידית דרך חלופית לזרום בה.

מה גודל הכלי שלך?

אחת הדרכים להגדיל את כמות הכסף שיכולה לעבור דרכך היא להגדיל את הכלי האנרגטי שלך.

לפי תורת הקבלה, הכל בנוי על נתינה וקבלה.

בריאת העולם מבוססת על הרעיון כי ברגע שהאור שהיה בנתינה אינסופית התרחק, הכלים התעבו, נשברו וירדו ארצה כבני אדם.

לו היית גר אצל אמך עד גיל 40, והיית מקבל את כל שהיית חפץ וזקוק לו, האם היית מסוגל לייצר משהו? הרי ברור שהיית נשאר אינפנטיל ברמה מסוימת, וחסר יכולת נתינה ועשייה לעולם, לעולם לא היית מודע ליכולות שלך או מגשים אותם, הכל היה לך “על המוכן” - זה נקרא “לחם ביזיון”.

בחוויה האנושית כולנו רוצים לחזור למצב "גן עדן" זה, להיות ה"ילדים", שלא צריכים עוד לעבוד והכסף זורם לנו בכל חודש נקי לכיס וממלא את צרכינו. אנו שואפים ל"קבלה" מלאה, אנו רוצים להאיר ולמלא כמה שניתן את הכלי שלנו.

איך מגדילים את הכלי?

בכל אחד מאיתנו קיימות חסימות.
חסימות המורכבות מפחדים, חששות, טראומות, קרמה ועוד.

ללא עבודה עצמית, ליטוש ושחרור מטענים מיותרים, תמשיך בגודל הכלי הקיים, או לחילופין, הכלי גדל אך לא תצליח למלאות עצמך כדי להגיע לסיפוק.

מנהלי חברות על הינם כלים אנושיים רחבי ממדים

והנה הפואנטה...

האם בטבע יש רק נהרות?

הרי ישנם נחלים, נקיקים, ואפילו ואדיות שזורמים שם מים רק בחודשים מסוימים.

כל אחד בהתאמה לקרמה שלו, נולד עם גודל כלי אנרגטי מסוים, ברעיון שדומה לבחירת מבנה הגוף שלך.

לדוגמה, אדם שהקרמה שלו להיות פסל בחיים אלו, יתכן שבמצב המקסימלי שלו, ולאחר עבודה עצמית להרחבת הכלי, יוכל להזרים דרכו 9000ש"ח בחודש, בעוד כעת הוא מזרים דרכו רק 4500ש"ח בחודש.

אם פסל זה יזכה בלוטו, סביר להניח כי הכסף שיגיע אליו יישפך לכל הצדדים ויתאדה תוך מספר חודשים... כי על פי הדוגמה הזו לפסל זה אין את היכולת להכיל אנרגיה גדולה מזו המקסימלית של 9000ש"ח בחודש.

אמנם אין זה אומר שהוא צריך להישאר "רעב ללחם" ושלעולם לא יהיה לו יותר מכך, אך האיזון של החיים יביא אותו במצב הטוב של 9000ש"ח בחודש.

הוא כן יוכל לקנות דירה עם משכנתא ולהגדיל את קרנות החיסכון שלו, ודאי שבגיל הפנסיה אלו יתנו לו ביטחון של הכנסה חודשית ומקום מגורים בטוח, סכומים מצטברים אלו יתנו לו את הלגיטימיות לפי הדוגמה להכיל במצב מקסימלי 9000ש"ח בחודש בממוצע.

הכסף כמו מים, אוהב לזרום מהר ודרך מעברים רחבים

בעלי חברות הם מחזיקי הכסף הרב והממון ובצדק,

אל תקנא בהם סתם... זו סתם צרות עין מצידך, אם הכסף זורם דרכם הם עושים זאת טוב ממך.

הם משרתים את העולם באותה צורה שאתה משרת רק מגלמים תפקיד שונה משלך.

נהר זורם כמו נהר

הוא מזרים ומפצל את האנרגיה לנחלים רבים שיוצאים ממנו, לכן בעל החברה מסוגל לפרנס אנשים רבים שיוכלו לקבל דרכו את האנרגיה הקיומית להם.

הכסף קיים כאנרגיית שפע בכל מקום ובכל זמן, הוא קיים מולך, מתחת לאפך, בדיוק כפי שימכרו לך בסדנאות השפע, אך הוא לעולם לא יכול לעבור עד אין סוף דרכך כפי שמספרים לך בסרט ה"סוד".
האם באמת נראה לך שאתה רק צריך לדמיין ולבקש סכום כסף מסוים והוא יגיע?
השאלה החשובה היא מה אתה אמור לעשות עבור זה?

אתה רוצה יותר כסף? קודם כל תשחרר.
אפשר לזרימה להגדיל לך את הדפנות.

אמנם אל תשחרר כסף כאדם חסר אחריות, היזהר מכך!
אך גם אל תעצור את הכסף בארנקך שמא תיזרק לרחוב ולא יהיה לך מה לאכול, זה לא יקרה!

במקום לחשוב איך לחסוך בהוצאות התחל לחשוב איך להגדיל את ההכנסות.

קודם כל שחרר את החסימות שלך, האמן ביכולתך, ביצירה שלך, באמת שלך.

אז תתחיל לבטוח ביקום. הכסף יזהה את הנחל הזורם בכלי שלך וישמח לזרום גם דרך חשבון הבנק שלך וידיך.

"חיים טובים של אריה"

 שונים מ"חיים טובים של ארנבת"

איזה מזל שכולם בעולם אוהבים דברים שונים.

כמו בטבע, יש מקום לכל החיות מכל הגדלים והמינים.

ישנה אשליה חברתית רווחת שכולם רוצים להיות אריות ונמרים...

אך מה עם החיות הנפלאות כמו הנמלה, הלטאה, השפן, הסוס והכבש.

לכל אחד מהם יכולים להיות חיים נפלאים ומאושרים אם יסופקו להם כל צורכיהם.

חשבת מה תעשה הלטאה עם שפע המזון של האריה?

על זה בדיוק נאמר: “אשרי האיש השמח בחלקו"... (ולא כמו שצוין קודם למטרת עצלות).

התחבר לייעודך,

התמסר לעשייה ויצירה,

היה מאושר בחלקך,

הכסף חכם ממך, הוא ימצא אותך ראשון אם תיפתח! 

אושר

מטפל גוף-נפש, מורה למודעות עצמית.
מומחה למיניות גברית על פי חכמת הקבלה והטנטרה
http://coachingosher.blogspot.com

גבר מפחד לקבל עזרה

ליאור (שם בדוי) בן 33 הגיע אליי לקבלת יעוץ והכוונה בחייו, הוא היה מבולבל , ציני מעט ומתוסכל.  על אף הצלחותיו הרבות שרשם עד נקודה זו בחייו בחייו, ליאור חש שמישהו "עובד עליו", משהו שהוא לא יודע מה בדיוק גורם לו לרצות דברים,  להלחם על מקומו כדי ליצור את המרחב שלו בעולם ולחוש שווה בין שווים.

די מטעה, אפילו מבלבל הוא לראות בכל פעם מחדש איך גברים יפים, מוכשרים ומרשימים, בעצם חשים משהו כל כך שונה ממה שאחרים חושבים, מהדרך שלהם אל ה"אושר" עוד ארוכה.
כל הקריירה המפוארת שלו, גופו החטוב והאסטתי, חשבון הבנק המנופח שלו, לא מעיד על כלום בחוויה הפנימית שעדיין מחפשת כיוון, טעם ומשמעות.

התרשמתי מליאור מאד, הקסם האישי שלו והחיוך הכובש עושה את עבודתו אני מאמין מול כל אדם שפוגש, קולו השקט ונעים, טוב ליבו האדיר שניבט מעיניו החומות המלאות ברטיבות כאילו עוד שניה עומד לבכות ממיסים פשוט.
ליאור טוען "אני נשמה אבודה".

לעיתים רבות, אנו שוכחים או פשוט מוסחי דעת מן המשמעות האמיתית בחיינו.

למה צריך לדעת את המשמעות?

למה צריך לדעת את ה"למה?"

ידיעת ה"למה" מוביל לתכלית (לתשובה)

באנו לחיים האלו בגוף הזה, במשפחה הזו, בעם הזה, בארץ הזו, השיעור הנוכחי כולל בתוכו תפאורה שלמה: את הוריינו, הקרמה המשפחתית ועוד. אלו מהווים משקולת אימון המאתגרות את גדילתנו הרוחנית והתבגרות (התגברות האדם)
למה הדבר דומה?

למשקולות בחדר כושר היוצרות התנגדות מול כוח השריר הרפוי גורמות לפציעה, כאב ואז גדילה למימדים חדשים, שיפור בכוח ובסיבולת הנשיאה.

כמה פעמים שמעת אדם אומר:"יצאתי לחפש את עצמי" ?

ברי מזל יכולים לזהות את ייעודם בשלב מוקדם בחייהם, כגון גאוני מחשב צעירים, או גאוני מוזיקה למינהם שבגיל 8 מלהיבים את כולם בכישרונם והוגשם באופן טבעי, וחופש במרחב המחיה אותו קיבל מהוריו.
בעוד שרוב האנשים מתוודים לשאלת המשמעות האמיתית בשלב הרבה יותר מאוחר בחייהם (בדרך כלל לאחר שנות ה-30 או 35 אצל גברים), אז בדיוק מתחיל הבלבול, הקונפליקט והחיפוש שלא נותן מנוח.
בדרך כלל הרצון לשאול את השאלות, החיפוש של התשובה הוא סוג של "חזרה בתשובה"..גם אם אין האדם הולך בדרך הדת, זהו מסע רוחני טהור, בינו לבין הבורא.

כשאנשים בורחים הם נוסעים רחוק, הם לוקחים סמים, הם מתנתקים מהסביבה הקרובה, הם מסתירים, הם מדחיקים, הם מתמכרים לדברים חסרי משמעות שנותנים מענה זמני או חיצוני, הם עובדים שעות מרובות בלי לשים לב...

הפחד מהכאב של ה"איבדון" חוסר המשמעות, השעמום, הריקנות, הוא עצום כל כך, שאדם  בוחר לעשות הכל העיקר שלא לפגוש את המחשבה או פשוט את עצמו.

בבית הספר כשהיה לך קשה בלימודים יכולת להיעזר בהוריך, אחיך, חבריך. אבל כאיש מבוגר, במי אתה נעזר?

הוריך או אחיך הגדולים יכלו בדרך כלל לעזור לך אך עד גבול מסויים. עד שסבלנותם פגה, עד שהחומר אותו למדת הפך קשה מידי עבורם... אז היית צריך להתמודד לבד ולחפש אנשים חכמים יותר שיעזרו לך.
גם עכשיו בחיים, הדבר אינו שונה.

רבים אינם מוצאים את המקור לעזרה אמיתית, הם טועים המון בדרכם, בחיפושם ללא תשובה, מקבלים מכות מיותרות, ועל הדרך מאבדים המווווןן אנרגית חיים ופוטנטיות.
 

עשה לך מדריך רוחני אז תוכל להגשים עצמך במהרה.

לכל אדם יש בעולם מדריך, זהו מדריך העוזר בהכוונה אל ייעוד חייו.

המדריך הרוחני (קואצר, מטפל, פסיכותרפיסט הוליסטי, מנחה) יכול לתמוך בך באופן שהוא בלתי אפשרי לקבל דרך משפחה חברים קרובים.
מדריך רוחני הוא איש המקבל את תלמידו באופן מוחלט מתוך חמלה, הבנה, אהבה, קבלה.
הוא מבין ומכיל את מצוקותיו, התמודדויותיו הרגשיות והמנטליות.
 

עברתי עם ליאור, מתחילת הסיפור, מסע ייחודי מסוגו במשך תקופה של כעשרה חודשים, כיום ליאור מודה  בפה מלא כי הוא צועד אל נתיב ייעודו במודעות והגשמה מלאה, הוא מודה לבורא ולכל הסובב אותו על על הנקרה בדרכו, הוא מרגיש אהבה, הוא אוהב, הוא מחובר!

להנות עד בחילה (תיעוד מקורי)

הנאה היא תענוג, רוב ההנאות שאנו מחפשים בחיים מסתכמים בתחושת מילוי:

מילוי הקיבה, מילוי הכיס, מילוי הגחמות אולי פנטזיות.

חורחה, מטופל שלי מברצלונה, בן 47, בן למשפחה עשירה,  דור שני למייבאי יהלומים, יש לו את כל מה שאדם צריך אבל הרבה מעבר: 4 דירות פאר, אחת בברלין, אחת באמסטרדם, שתיים בברצלונה. 

הוא גר בעיקר באחת מהן בברצלונה, ובשאר מבקר כשבא לו "לשנות אוירה".

כששאלתי אותו: מה אתה רוצה? 

הוא הסתכל עליי במבט מוזר והשיב: "אני רוצה שיהיה לי טוב", "אולי בעצם אני רוצה זוגיות, רוצה שמישהו יאהב אותי"

חורחה הוא בחור הומוסקסואל, (אין לו שום בעיה עם זה), הוא בחור גבוה, מרשים, עם זקן מעוצב, גברי, לבוש בדרך כלל בחליפות המצייגות את מעמדו וסטטוס עבודתו, יש לו לב רחב, הוא אוהב לעזור, הוא מודע לזה שכסף זה הדבר שיש לו בו שפע, הוא יכול להרשות לעצמו כל מה שירצה.

כששאלתי אותו מה הדבר שהוא הכי אוהב לעשות, הוא סיפר לי בחיוך של ילד, שהוא אוהב לשחרר ציפורים. שאלתי מה הכוונה? והוא ענה:

"אני נוהג אחת לשבוע לקנות מחנות של בעלי חיים, ציפור יפה בכלוב, אני נוסע ברכבי לחורשה הקרובה ומשחרר אותן, זה ממלא את ליבי לראות ייצור חי שיוצא מן הכלוב, אני מתרגש מהמבוכה של החיה להבין את התחושה שהיא חופשיה, הפחד לצאת משם, אפילו שאני עומד הרחק ממנה עד שלא רואה אותי"

חורחה, הוא בן יחיד, עובד יחד עם אביו המבוגר שמחזיק את העסק המפואר, אמו נפטרה לפני 10 שנים, הוא הגיע אליי מבולבל, מרגיש שהוא משתגע, הוא לא מבין את עצמו.

הוא רוצה דברים לא הגיוניים, הוא ממשיך לאהוב את האקס, אבל מצד אחד מפריע לו שהוא תלותי בו, ומצד שני מעניק לו ביטחון ותחושת משפחה שהוא מאד אוהב, שנה קודם הוא בחר להפרד ממנו ואז מצא בדיוק את הניגודיות, גבר ממדריד, בן 34, גברי, חסון, שופט, מרשים ועצמאי, 

באופן בלתי מודע הוא קיבל את מה שרצה, אך חווה תלתלה גמורה כי במוקדם התברר לו שכשזה שב הביתה הופך להיות "נשי", כל החוסן והגבריות שהפגין לעולם כלפי חוץ, ואף על פי המראה המסוקס שלו, שינה את מהותו.

מעבר לכל זה הרגיש שאין לו ביטחון, פתאום יש לו בן זוג שאינו חי עמו, הם בשתי ערים זרות, מדריד הידועה בסצינת גייז וחיי לילה מפוארים לא נותנים ביטחון ושקט לחורחה שרוצה בכל מעודו לחוש שייכות ומשפחה. 

החיים זרקו אותו מחוויה משפחתית שרצה (עם אדם תלותי) לזוגיות עצמאית יותר, שלא מעניקה לו את מה שבאמת זקוק לו.

הוא התחיל לחפש ריגושים, לנצל את משאביו הכלכליים כדי להנות אולי יותר ממה שהחיים מציעים לו.

הוא הקדיש את הקיץ האחרון למועדונים, חיפוש סקס ועם כל החבילה המתבקשת. לאחר חודשיים של אובדן עצמי בן סקס נטול רגש, חדרי חושך, איבוד הטעם והכיוון לחיים הוא הגיע אליי מחפש את עזרה להבין את תכלית חייו.

להבין מה הוא רוצה? למה הוא עושה לעצמו את כל זה?

איך יוכל לשלוט ביצר המיני ולהזין את פנימיותו במה שימלא אותו באמת?

חורחה הבין שמה שהוא רוצה אינו קשור לשום בן זוג, לשום דבר חיצוני אליו, זוהי חוויה פנימית שהיתה צריכה לעבוד עיבוד בעזרת ההנחיה שביצעתי עימו.

לכבוש את העולם בלי שכל!

רציתי להיות שם, רחוק מכאן: חלמתי על הוואי, האיים הקנארים, המולדבים, איי סיישל, איי תאילנד, חופי ברזיל, חופי אוסטרליה הצפונים.

רציתי להיות מוקף בעצי דקל או קוקוס ירוקים המצילים את השמש החמה בעלים ארוכים הזזים ברוח הבריזה המקומית, לחוש את האווירה הטרופית המהממת, ים כחול ומהמם, אנשים שמחים שהחליטו שהחיים קצרים מידי וצריך להנות מהשפע של הטבע, אנשים שפרשו מהמירוץ או סתם עייפו ממנו. רציתי לחגוג להיות חלק מהחגיגה, כמו הגרמנים, או האנגלים המלאים בכסף, שמשתמשים בכוח כספם מול העולם השלישי החלש למען נוחות טובה יותר, חיים קלים ומפנקים. 

לא יודע מאיפה הגיע הרצון הזה, ייתכן שבמשך תחילת חיי סיפרו לי, הראו לי תמונות של מקומות רחוקים אשר נדמו לי כגן עדן? האמת שכך דמיינתי ממש את גן עדן גם בשיעורי יהדות.. אז למה לא להגיע אליו בעודי בחיים בגופי הרענן והכבד משהו?

עם השנים שיניתי מעט את האידאל והתחלתי לחלום על ערים עשירות ומהנות ששם כל השפע החומרי נמצא ומעל הכל כסף שיוכל לשרתני לכשארצה בנסיעה לגן העדן עלי אדמות: ניו יורק, לוס אנגלס, מיאמי, לונדון, ברלין, סידני, סאו פאולו, ברצלונה, מדריד, ריו דה זנירו, באונוס איירס, פריז ועוד... ביקרתי בכולם, חיפשתי הזדמנויות, כסף, סקס, הנאה והצלחה.

קראתי את רוב הספרים המפורסמים שכתבו גורואים ידועי שם ממדינות שונות שם מספרים ומסבירים איך להיות עשיר ולפרוש צעיר מהחיים המודרנים. אין לי סבלנות - זה לא סוד! 

לימדו אותי שזה עולם של כל הקודם זוכה, ואני רוצה לנצח, אני חייב למהר, להיות פחות סנטימנטלי ויותר פרגמטי, ״בעל הפרוטה הוא בעל הדיעה״ ואני הרי רוצה להשפיע.. אני גם רוצה לפרוש צעיר ועשיר, לנצל את כל ההזדמנויות שנקרות בדרכי, לחיות חיים נוחים, עשירים, מספקים ומענגים. אני רוצה להינות כמה שניתן מהחיים שלי. 

אני רוצה לעבוד מעט ולהרוויח המון, אני רוצה לשחק את המשחק של הגדולים, של החברות, המותגים, או שיודעים למכור מים מינרלים בבקבוק, אלו שמייצרים בשמים תחת שם מותג מפורסם ומוכרים אותו ב 2000 אחוזים מעל שוויו האמיתי. 

רגע, אבל אני לא מעוניין לגנוב!!

לימדו אותי שלרצות זה טוב, לגנוב זה רע! זו עבירה!! 

אני איש שומר חוק, אך משום מה ישנה התחושה שאני לא אצליח לעולם להגיע לתפוחים שנמצאים בראש העץ, מדינות יוצרות חוקים שמהוות מציאות של חבל קשור סביב רגל ימין, הם משחקים בי שכשאומרים לי ״קפוץ! אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה מהתפוחים הטובים והטריים בראש העץ״, אך החבל הקצר לא מאפשר לי...אני תמיד נאלץ להסתפק בסוף בתפוחים המקולקלים והמרים בחלק התחתון של העץ. 

עבדתי קשה, חסכתי ״המון״ כסף, בסוף 2003 קניתי דירה. הרגשתי שאני בדרך המהירה להיות מסודר ולחיות את ה"חיים הטובים". בגיל 25 עם דירה הרגשתי סוג של אופוריה אך תוך מספר חודשים הבנתי שמשהו כאן לא בסדר. 

אני לא מרוצה! 

אני רוצה יותר!!!

שאלתי את עצמי: ״אז מה עכשיו? להתחתן? ילדים? להתקדם בעבודה שאני שונא?״

התשובה היתה נחרצת: לא!

״אני רוצה משהו אחר. עוד לא שבעתי!״ 

״אני רוצה לראות עולם, לבלות, להנות, להרגיש שהחיים עוברים דרכי דרך חוויות מיניות חדשות טרם חוויתי, אני רוצה להכיר את העולם, איך חיים במדינות אחרות?״

״בטוח ישנה דרך חיים נעימה, מענגת וטובה יותר מזו שהשגתי עד כה, חשבתי עצמי״. 

השכרתי את הדירה ועברתי לגור בדירת שני חדרים בתל אביב. עזבתי את העבודה ששנאתי, והתחלתי לטפל בביתי, דמי השכירות שהרווחתי עזרו לי להתקיים, על אף ההכנסות הנמוכות בתקופת העצמאות הראשונית שלי. 

המעבר לעיר הגדולה הפגיש אותי עם המרוץ החדש: מועדונים, בתי קפה, סקס מהיר, לראות ולהראות, לחיות את חלום החתיך התורן, מסעדות, דלק, מיסים ועוד הפתעות... לזה לא בדיוק התכוננתי אבל התקווה הזורמת בעורקיי והאופטימיות הנאיבית משהו, העניקו לי את הכוח להמשיך את המסע בדרך אל העושר שיביא ״כמובן״ אושר. 

על איזה אושר דיברנו כאן? 

מהו אושר? 

לחייך? לשתות בירה? לאסוף חברים בפייסבוק? ללכת לים? לזיין?

מהו אושר? 

ואז, כאן בדיוק רק התחיל המסע שלי:

המעבר בעיר הגדולה, בין חיפוש עצמי להגשמה עצמאות כלכלית, הנאות גוף להבנת התכלית המשמעות. 

למה אני עושה את כל זה? 

מה אני באמת מחפש? 

מה חסר לי בחיים? 

אני חופשי?

מה זה חופש? 

מה אני רוצה? 

גיליתי שיש לי הרבה רצונות, אני רוצה ל״כבוש את העולם״, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה....

אבל למה אני רוצה את כל זה?

מה חסר לי שאני רוצה את כל זה? 

האם כסף יביא לי את האושר? האם זוגיות? 

התשובות דורשות חקירה עמוקה של המחשבה והנפש, על כך אספר בהמשך.